יש בדיחה שאומרת שפשוט מאוד להיות הורים. צריך להיזכר במה שההורים שלנו עשו, ולעשות בדיוק את ההפך.
אמנם, אני סבורה שאצל רובינו טמון רצון "לתקן" את הטעויות שעשו ההורים שלנו בילדותינו ולא לחזור עליהם או רצון כלשהו "להעניק" לילדינו את אותם הדברים החומריים או הרגשיים שלא קיבלנו.
אבל כשאני מסתכלת על "ילדותי השנייה" כפי שתיאר זאת היטב אהוד מנור, על האפשרות לחוות שוב ילדות מחודשת מרגע שהפכתי לאימא, יחד עם כל התמימות, השובבות, הסקרנות ועוד דברים מופלאים שקיימים אצל ילדים בטבעיות, אני מבינה שאין מקום "לתקן" דבר.
יש מקום לנוכחות. להיות שם ברגעים האלה, ליצור זיכרונות טובים, ליצור חוויות טובות, רגעים קסומים של יחד ולהעניק לילדים שלנו לא בהשוואה לעבר או לאיזה זיכרון, אלא לפי מה שמרגיש לנו נכון היום.
תרגיל פשוט עבורך: תעצמי עיניים ותראי עצמך כילדה, ותשאלי את עצמך מה הדבר שהכי מתחשק לך עכשיו לעשות? משהו לאכול? לשחק? לראות? ואז לכי ועשי זאת עם הילדים שלך. מתחשק לך להתנדנד? להפריח בועות סבון? לאכול צמר גפן מתוק? להביט בציפורים? תבחרי את בילדות השנייה הזאת. בילדות עם שמחה, אהבה וחיבור לרגע הזה.
חופשת הקיץ, זו בדיוק ההזדמנות לבחור בכך!
מזכירה לכן שב1/8 ייפתח בה מחנה הקיץ עם פעילויות מיוחדות, המון הפתעות, אה וכן- יש גם פרסים! כמו שצריך להיות בכל מחנה כייפי 
