הפוסט הבא מוקדש לסבתות,
אחד הדברים שהכי מרגשים אותי,
לקבל מייל או הודעה מסבתות אצלי בקבוצה,
שבהם הן מספרות איך הן יוצרות ומכינות
את הפעילויות שאני מעלה בקבוצה,
יחד עם הנכדים שלהם.
כאחת שלא בילתה עם הסבתות שלצערי נפטרו מוקדם מדיי,
וגם עם הסבים זה היה זמן מועט,
כשהייתי קטנה וחברות שלי היו מספרות שהן נוסעות לסבתא,
מאוד רציתי גם,
זה היה נראה לי כדבר הכי כייף והכי מפנק בעולם!
והיום אני מבינה כמה צדקתי,
כשאני רואה את ירין מבלה איתם ונהנה כל כך!
כשאמא שלי שואלת מה לקנות לירין,
אני מבקשת שלא תביא עוד מתנה,
הנכד לא צריך עוד כדור, עוד מטוס ועוד חולצה.
אנחנו דור שחי בשפע,
חדרים מלאים בצעצועים ובמשחקים-
אני רוצה עבורו חוויות! זיכרונות!
בתכלס, אין לי בעיה שיקנו עוד משחק קופסא,
אבל שישחקו יחד אתו באותו משחק שקנו!
שיקראו סיפור, שיטילו בגינה, שילכו להצגה,
שיעשו יצירה יחד.
הכי חשוב – זו השהות יחד!
אז כשאנחנו מתקרבים לחנוכה,
ולדמי החנוכה שתחלקו בקרוב,
תזכרו מה שאמרו כבר לפני –
תאספו חוויות – ולא חפצים!
זיכרונות וחוויות אף אחד לא יכול לקחת מכם,
זה שלכם לנצח
