מה לעשות אם הילדים לא רוצים להתחפש?

אז התרוצצתם, חיפשתם, הזמנתם וקניתם והילדים מסרבים ללבוש את התחפושת. הנה כמה מהמלצות שלי שכבר עכשיו כדאי להתחיל להתכונן וליישם.

עכשיו זה הזמן להוציא את התחפושות והאביזרים מהארון,שיהיו נגישים לילדים והם יוכלו להתחפש ולהתקשט באביזרים שהם בוחרים, ובשילובים שהם יוצרים. עדיף מול מראה גדולה בחדר. זה גם הזמן שלכם ההורים להשטות ביחד עם הילדים. כמה כייף שניתן ברגע להפוך למישהו או משהו אחר, ולתת דרור לדמיון ולמשחק. יש בתים שיש להם קבוע מתלה או ארגז תחפושות למשחקי דמיון, ובפורים הילדים כבר רגילים.
מומלץ להניח את התחפושת שרכשתם על קולב תלוי מחוץ לארון שהילדים יוכלו לפחות לראות את התחפושת כמה ימים לפני וגם למדוד, ולא לראות אותה בפעם הראשונה סמוך למועד בו מתחפשים. אני מדברת בעיקר על הצעירים שבהם- שההורים בחרו עבורם את התחפושת.
תנו לילד לבחור את התחפושת שלו. ילדים בסביבות גיל 3 בדרך כלל אומרים מה הם רוצים. לקטנים ניתן להציע לבחור מתוך 2-3 תמונות בבית או 2-3 תחפושות בחנות. בחנות זה יכול לפעמים להיות מציף מאוד עם הכמויות אז כדאי מראש לבקר שם ואז להציע מהמבחר המצומצם שכבר סיננתם.
אם הילד בוחר שלא להתחפש–זה בסדר גמור, זו הבחירה שלו. הייתי ממליצה בכל זאת להניח את התחפושת קודם בבית שהא תמיד יוכל לראות ולבחור אם מתחשק לו למדוד (מבי להזכיר לו כל הזמן) וביום פורים עצמו בשקית שתהיה בתיק. כשהילדים מגיעים לגן ורואים שכולם מחופשים הם לפעמים גם רוצים. אבל שוב, לא רואה את התחפושת בגדר חובה. אפשר ליהנות מהשירים, מהמסיבה וממשלוח המנות גם בלי להתחפש. לא להפעיל לחץ ומניפולציות.
במידה והוא בוחר שלא להתחפש – תשאלו אותו למה? יכול להיות שהוא בכלל רצה תחפושת אחרת או שהוא רוצה להתחפש רק בלי אביזר מסוים? או בלי איפור? או שמשהו לא נוח לו בתחפושת?
חשוב שיהיה נוח לילדים בתחפושת– לפעמים כדאי לוותר על מסכות, כובעים ושלל אביזרים שמסרבלים את הילדים, יש גם בדים מסוימים שלא נוחים לילדים מסוימים.
יש ילדים עם קושי בוויסות חושי שרגישים לבדים או חומרים מסוימים. תרכשו תחפושת עם בדים מותאמים להם, ותגזרו תוויות במידת הצורך.